מחילוץ לחופה - הגאולה של מיכל

סיפורה המלא של מיכל, שהוטסה לאוזבקיסטן בעל כורחה, בעודה בת 15, נחשף בעלון המיוחד של יד לאחים שהופיע לקראת ראש השנה תשע"ד - זמן קצר לאחר החילוץ המוצלח בסייעתא דשמיא.
תזכורת: הוריה של מיכל, האב מוסלמי והאם יהודייה שעלו ארצה מאוזבקיסטן, הבהירו לה באחד הימים כי הם רוצים לשוב יחד עמה לשם. שבוע ימים לאחר שההורים והבת נחתו באוזביקסטן, הודיע האב המוסלמי לבתו בת ה-15, כי היא עומדת להתחתן בימים הקרובים עם בן דודה המוסלמי הגדול ממנה בשנים רבות, שגדלה והתחנכה במשך כמה שנים במוסד יהודי דתי בארץ, התמוטטה למשמע הדברים. האב לא התרגש, הורה לאשתו להרגיעה ואמר לבתו בתקיפות: "זה לטובתך. את כבר לא ילדה ותפסיקי לבכות. את מוסלמית. את לא יהודייה. תקלטי את זה. הוא יהיה בעל טוב. אני מכיר אותו. אין לך ממה לחשוש".
החתונה המוסלמית נערכה במעמד בני המשפחה והזוג הצעיר-המבוגר יצא לחיים חדשים. ימים אחדים לאחר החתונה החלה הבת לחוות סבל בל יתואר. "הבעל הטוב", שהוצג על ידי האב-הדוד כמי שאל לה לחשוש מהחיים במחיצתו, התגלה כחיית אדם נטולת מעצורים. שוב ושוב היה נתקף בהתקפי זעם בלתי נשלטים. זעמו גבר כשהוא נוכח לראות כי האישה שעמה התחתן אינה אלא נערה בת 15 שאינה יודעת כיצד לנהל כלכלת בית והוא היה מגיב על כך באלימות.
במרוצת שנות הסבל, נולדו להם שני ילדים. האם הצעירה, שזכרה היטב את כל אשר למדה במוסד בארץ, ביקשה לשמור לפחות על כשרות בסיסית ויהי מה. היא סיפרה לבעלה המוסלמי כי היא טבעונית ואינה אוכלת מאכלי בשר. כך נמנעה ממאכלי טריפה. גם לילדיה הרכים השתדלה לטפטף בלאט, קורטוב של יהדות. בלילות, כשהייתה מרדימה אותם, הייתה לוחשת את פסוקי "שמע ישראל". לבעלה, שלא ידע מילה בלשון הקודש, אמרה שזהו שיר ערש בעברית.
בשלב מסוים, לנוכח המצוקה הכלכלית שממנה סבלה המשפחה הצעירה שנוספה לאווירה הקשה והמתוחה, החליט הבעל לנסוע עם אשתו לארץ. הוא היה משוכנע כי בשל מוצאה היהודי של אשתו, הוא והילדים יקבלו אשרת עלייה ובארץ יוכלו להתפרנס בצורה טובה יותר. הוא החליט כי את הילדים, בני השלוש וחצי והשנה, ישאירו בשלב זה אצל אמו באוזבקיסטן ולאחר שתסודר הניירת שלהם, ייסעו להביא את הילדים ארצה.
בארץ, לאחר מסכת סבל בל תתואר, הצליחו אנשי יד לאחים עמם יצרה קשר לחלץ אותה סופית מחיית האדם שעמו נאלצה לחיות. במחלקה המשפטית הצליחו להביא עד מהרה למעצר האב הערבי ותכף החלה להתרקם תכנית לחילוצם של הילדים מאוזבקיסטן, לרשות אמם.
פחות משבוע ימים לאחר המעצר, העלו אנשי יד לאחים את מיכל על טיסה לאוזביקסטן, כשאת פניה שם קיבלו אנשי הקשר שיד לאחים הזניק למשימה מבעוד מועד.
הם הסיעו אותה לבית הורי האב המוסלמי. בעוד אנשי יד לאחים ממתינים ברכב בציפייה דרוכה לכל התפתחות, עלתה האם לבית ההורים. כאן פגשה, לראשונה אחרי חודשים ארוכים, בילדיה הרכים. לסבא ולסבתא סיפרה כי באה לקחת את הילדים לארץ, בהתאם לתכנית המקורית. לשמחתה, ההורים לא ידעו דבר אודות המעצר בו נתון בנם ועל מה שהתחולל בין בני הזוג. מיכל מצדה מיהרה לארוז את כל בגדי וחפצי הילדים ולצאת עמם מהבית.
היא עלתה עם הילדים הרכים לרכב אנשי הקשר של יד לאחים שדהר לעבר נמל התעופה טשקנט שבאוזבקיסטן. בחלוף שעות אחדות הם כבר היו, בין שמים לארץ, בדרכם לארץ ישראל.

מחילוץ לחופה:
תוך כדי קשר רציף, ארוך ויסודי בין העובדת הסוציאלית של יד לאחים לבין מיכל, בתהליך שיקום שכלל גם חונכים מיוחדים שליוו והדריכו את הילדים הניצולים, עקב לצד אגודל, הייתה השעה כשרה להצעת שידוכין שבאמצעותה תפתח מיכל פרק חדש ומשמעותי בחייה.
כשנפגשה מיכל עם הבחור שבו דובר נכבדות, היא מתארת, "סיפרתי לו את הסיפור שעבר עליי. תחילה אמרתי לו שאני רוצה לספר לו סיפור קשה ובלתי נתפס שעבר על חברה קרובה שלי. סיפרתי הכול בפרוטרוט. הוא ישב והקשיב והביע התפעלות עצומה מחוסן נפשה של האישה הזו. ואז אמרתי לו: מה היית אומר אם היית שומע שזו אני בעצמי"...
שבועות אחדים לאחר שהוצעה הצעת השידוכין החליטו השניים כי הם מתאימים זה לזו וכי הם יקימו יחד את ביתם החדש.

Видео מחילוץ לחופה - הגאולה של מיכל канала יד לאחים